אבו עג`אג נ' שירביט חברה לביטוח ואח'

פסק דין

1.תביעה לפיצוי בגין נזק לרכב התובע מסוג אוטובוס זעיר תוצרת פולקסוואגן גרמני מס' רישוי 7033818 (להלן:"האוטובוס הזעיר") שקרה ביום 27.07.08 מפגיעת רכב מסוג סקודה, מונית, מס' רישוי 7247625 (להלן: "המונית") בצומת שוקת. הנתבעת מס' 2 היא הנהגת במונית והנתבעת מס' 1 היא המבטחת שלה.

התאונה קרתה בתוך הצומת כאשר לגרסת התובע, נהג האוטובוס, הוא פנה שמאל ואילו נהגת המונית, הנתבעת מס' 2, נכנסה לצומת בנסיעה ישירה.

2.לגרסת נהג האוטובוס הזעיר הוא הגיע לצומת מכיוון כספייה – כביש ערד ונסע לכיוון לקייה – להבים, כאשר ברמזור לכיוון נסיעתו היה מופע רמזור אדום. המופע התחלף לירוק והוא נכנס לצומת לאחר המתנה מסוימת.

המונית נכנסה באוטובוס הזעיר בדופן ימין כשהפגיעה מבחינתה היא חזיתית. שעת התאונה בסמוך לשעה 05:20 לפנות בוקר. במשטרה מסרה נהגת המונית כי היה חושך, היא נסעה עם אורות, הנהג השני נסע ללא אורות, השמש החלה להאיר, הצומת היה מואר (עמ' 11 לפרוטוקול) והנהג התפרץ לתוך הצומת. המונית נסעה מכיוון מיתר לבאר שבע.

3.התובע ואשתו עמדו על כך שעמדו בנתיב השמאלי לצורך פנייה שמאלה והיו שני רמזורים. הרמזור בכיוון נסיעתם היה אדום ואחר כך התחלף לירוק.

השאלה להכרעה היא מי נכנס לצומת מרומזר במופע אדום, שכן בוחני התנועה לא מצאו כל ליקוי במופעי הרמזורים בצומת במועד התאונה.

התובע ואשתו עמדו על כך שנכנסו לצומת כדי לפנות שמאלה, לכביש 31 לכיוון לאקיה, להבים, לאחר שהמופע ברמזור התחלף לירוק. אין מחלוקת כי בצומת זו יש גם רמזור לנוסעים ישר. משמע, שכאשר המופע בכיוון הנסיעה של המונית הוא ירוק, יכולים הנוסעים בכביש 60 לכיוון מיתר, לנסוע ישר, להבדיל מהפונים שמאלה, לכיוון כביש 31, לכיוון להבים. כדי לפנות שמאלה, על המופע בכיוון הנסיעה של המונית להשתנות לאדום מבלי שהמופע לנוסעים בכיוון הנגדי יתחלף. נהגת המונית העידה שהייתה בנסיעה רצופה ולא ראתה את התובע עד שהיא נכנסה בו. היא נסעה במהירות של 70 – 80 קמ"ש. לטענתה התובע התפרץ לצומת. בחקירה נגדית הסכימה הנתבעת מס' 1 שלא היה חושך כי השמש החלה לעלות.

4.התאונה הייתה באמצע הקיץ ולכן בשעת התאונה לא היה חושך. בנסיבות אלה שני הנהגים היו אמורים לראות האחד את השני לפני שנכנסו לצומת, גם אם המופע ברמזור היה ירוק.

הטענה של נהגת המונית, הנתבעת מס' 1, שלא ראתה את התובע כי הוא התפרץ ולא נהג עם אורות מצביעה שתשומת ליבה לא הייתה נתונה כולה לכביש, גם אם הוא נכנס לצומת כשהמופע בכיוון נסיעתו היה אדום כטענתה.

התובע העיד שראה את המונית רק במרחק של 10 מטר כשהיה בסוף הפניה אך הוא היה אמור לראות את המונית כאשר פנה ימינה מכביש 31 לכביש מס' 60 ולא רק ברגע האחרון, כי על פני הדברים גם הראות מבחינתו הייתה טובה, והוא העיד שעמד כ – 5 דקות בצומת והמתין לחילופי המופע ברמזור לכיוון שמאל.

השתכנעתי אפוא ששני הנהגים נכנסו לצומת מבלי להסתכל ולבחון האם הצומת פנוי.

מאחר והתובע אמר שלא הבחין במונית שהגיעה מולו, אינני מקבלת את גרסתו שעמד

ברמזור לפניה שמאלה כ – 5 דקות ואני מאמינה לנהגת המונית שהוא נכנס לצומת בנסיעה רציפה.

לפיכך, אני מחלקת את האחריות לתאונה בין הנהגים כאשר לתובע אני מייחסת 80% מהחבות ולנתבעת מס' 2 – 20%.

5.שווי הרכב עמד לפי חוות דעת שמאי על 36,500 ₪ והנזק שווה – 54.17%.

התובע עתר לפסוק לו 17,120 ₪. הוא מכר את הרכב במצבו הניזוק בסך של 13,000 ₪, דהיינו פחות מההפרש בין שווי הרכב לשווי התיקון.

אני מקבלת את תביעתו לסכום של 17,120 ₪ וכן שכ"ט השמאי בסך 1,000 ₪. סך הכול 18,120 ₪. מתוך סכום זה אני פוסקת לטובתו 20%.

6.הנתבעות תשלמנה לתובע סך של 3,624 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.8.08 ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלמנה הנתבעות לתובע את אגרת בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 912 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.